קהילת משמעות ועקרונות פדגוגיים:
עיקרון השגרה
קהילת משמעות היא קהילה שהפרט קשור אליה בזיקה חזקה, והיא בעלת סדירות הוגנת המאפשרת לו להיות בעל משמעות מדי פעם.
מטרת העל בעיקרון השגרה היא להוביל איזון נכון בין ודאות לאי-ודאות, בין המשתנה לקבוע, בין ההרגל לחידוש ובין השולי לחשוב.
"הנקודה הראשונה נוגעת לסדירות. החשיבות של סדירויות במרקם החיים (וביצירת שינוי) היא עצומה. מה שחשוב כאן הוא הרעיון של "הוגנות". דהיינו הסדירות המאפשרת לכל אחד את הסיכוי העקרוני למשמעות. כללי ה"משחק" המארגנים את הפעילות החינוכית-פדגוגית מאפשרים לכל תלמיד {מורה או כל חבר אחר בקהילה הלומדת} הזדמנות ממשית ובלתי-פוסקת.
(מתוך: האדם שמעבר לפדגוגיה מוטת העתיד: על משמעות וקהילות משמעות)
עיקרון המשוב
"הנקודה השלישית נוגעת לתדירות ולשגשוג המשמעות. משמעות איננה מובטחת ואיננה יום-יומית. כדי שתהיה לנו הערכה למשמעות היא צריכה להיות מדי פעם. קהילה שמעניקה משמעות ללא הפסקה הופכת להיות ברורה מאליה, ובעיקר נתפסת כחסרת אותנטיות. המשמעות המעשית כאן נוגעת למשל לעקרון המשוב, שהוא אחד מכללי "משחק המשמעות" . משוב הוא חשוב, אבל משוב חיובי בלתי-פוסק יהפוך אחרי זמן מסוים
לחסר ערך ולא יאפשר לתלמיד התפתחות ממשית. הוא לא ישקף נאמנה את מצבו ולא יאפשר בנייה של זהות. המשוב צריך להיות אותנטי. משוב מזויף יוביל להפחתה בלתי-פוסקת של הרף ולהפיכתו של הלומד לפסיבי."
(מתוך: האדם שמעבר לפדגוגיה מוטת העתיד: על משמעות וקהילות משמעות)
עיקרון הביצוע
"הנקודה הרביעית היא ההכרח של הפרט להיות בעל משמעות בעצמו.
הבעיה במושג למידה משמעותית היא שבאופן מסוים הוא משמר פסיביות של התלמיד. זה לא מספיק. לא רק למידה משמעותית, אלא משמעות באמצעות הלמידה. יש כאן מעבר חשוב ביותר מפסיביות לאקטיביות, מצרכנות ידע ליצירת ידע, מקבלה מוחלטת של המציאות לשינוי המציאות, מכלליות והיות חלק מההמון למקום שיש בו ביטוי ייחודי ותרומה ייחודית, שלפעמים תצליח, ולפעמים לא."
(מתוך: האדם שמעבר לפדגוגיה מוטת העתיד: על משמעות וקהילות משמעות)
פרוטוקול היוועצות
מה יכול לעזור ולכוון את דרך העבודה בקהילה מקצועית לומדת? איך ל נהל את העבודה?
פרוטוקול היוועצות הוא דוגמה אחת למהלך קבוצתי מובנה המאפשר לכל אחד להיות שותף כל אחד בתפקיד שונה. שימוש בפרוטוקול היוועצות לאורך זמן מאפשר לכל אחד ואחת מחברי הקבוצה להעלות דילמות/בעיות שלהם ולהיעזר בקבוצה להבינן ולהתמודד עם הדילמה.
ממה יש להיזהר? הנטייה לחשיבה קבוצתית
"...ככל שהתמיכה בקולגיאליות הולכת וגוברת, כך אנו מגלים את חסרונותיה. למרות הצלחותיה המוכחות, קולגיאליות אינה משוללת בעיות, וחלקן בעיות יסודיות למדי, כגון קולגיאליות הפועלת מתוך תהליך אוטומטי, שיתוף פעולה שנועד למטרה גרועה או שלא נועד להפיק דבר. לעיתים אנשים משתפים פעולה במעין "קולגיאליות מעושה", ... בניגוד לדעה הרווחת, במצבים מסוימים היא גם עלולה לעכב חידושים ופתרונות רבי דמיון, כאשר רגישות לחידוש האחרון שנבחר ו"נטייה לחשיבה קבוצתית" הופכות לעניין העיקרי. ...
... עלינו להשתמש בקולגיאליות, לא על מנת ליישר אנשים לפי מכנה משותף נמוך, אלא על מנת לקשור יחד חוזק ויצירתיות". (מתוך: על מה כדאי להילחם בביה"ס?)
תלות הדדית כמשאב מצמיח
תלות הדדית היא חשיבה ופעולה מתוך שותפות עם אחרים. הידיעה שאנו ניתרם ונתרום בהשתתפות פעילה במסגרות העבודה ובקהילה; הנכונות ליצור ולשנות מערכות יחסים על מנת שייטיבו את עבודתנו ואת מקומנו בחברה.
תלות הדדית יכולה לבוא לידי ביטוי גם בעזרת הרשתות החברתיות וחוכמת ההמונים. ד"ר ליאור צורף מציג בהרצאתו מודל למידה והתפתחות מקצועית מבוססת תבונת המונים ברשתות חברתיות את עיקרי הממצאים בעבודת הדוקטורט "מודל למידה והתפתחות מקצועית מבוססת תבונת המונים ברשתות חברתיות".
פיתוח נורמות של שיתוף
"...ארגון רשמי, פגישות ונהלים ביורוקרטיים אינם מאפיינים תרבות של שיתוף. כמו כן, היא אינה מורכבת מפרויקטים ומאירועים ספציפיים. תרבות של שיתוף מורכבת מאיכויות, מגישות ומהתנהגויות מתפשטות, המופצות על בסיס יום-יומי קבוע באמצעות היחסים שבקרב הסגל. עזרה, תמיכה, אמון ופתיחות הם לבם של יחסים אלה, אך עם זאת, קיימת המחויבות לייחס ערך לאנשים כפרטים ולהעריך את הקבוצה שהאדם משתייך אליה." "...הוראה היא עניין אישי, אך לא פרטי." (מתוך: על מה כדאי להילחם בבית הספר, עמ' 53)
איך לפתח נורמות של שיתוף פורה ובונה ניתן ללמוד בספר בתי ספר מיתאמים (adaptive Schools)
עבודת דעת אותנטית (AIW) - מה זה ואיך?
"עבודת דעת אותנטית (Authentic Intellectual Work) היא מסגרת לבחינה של תהליכי הוראה ולמידה הכוללת שלוש אמות מידה - הבניית ידע, חקר דיסציפלינרי וערך מעבר לבית הספר. למרות ההסכמה על הצורך ליצור תהליכי למידה משמעותיים ורלוונטיים, ועל אף פיתוחן של תכניות ושיטות הוראה שונות, היישום עצמו נתקל לעיתים קרובות בקשיים ולא תמיד מביא לתוצאות המצופות. במסגרת השקפה אומצה התכנית והותאמה לארץ. עבודת הדעת האותנטית מבקשת לבנות שפה משותפת, המבוססת על אמות מידה, תבחינים וכלים להתבוננות וחקר של ההוראה והלמידה. אלה מאפשרים לבחון את תהליכי ההוראה והלמידה בפועל ולדון בממדים השונים שלהם כדי לשפרם."
עבודת ידע אותנטית כעדשה להתבוננות בלמידה אישית
בעבודת ידע אותנטית מקבלים המורים כלי, מעין עדשה, המשמשת אותם בעיבוד והערכת הלמידה האישית שלהם והולכת איתם לכל מקום.
מטרת עבודת הדעת האותנטית לשפר את למידת התלמידים על ידי שיפור ההוראות בכיתה והמשימות הניתנות. השיפור נעשה על ידי משוב עמיתים – מורים עוזרים למורים וזה מועיל ומקדם את התלמידים.
איך זה נעשה ניתן לראות בסרטון של מורי ביה"ס Hampstead High School וכן בסרטון המציג את IAW Institute.
זמן לחשוב - על מודל עבודה של מורים במזרח אסיה
זמן לחשוב הוא אחד המאפיינים של תרבות ההוראה המשותפת בבתי ספר אסיאנים. הזמן ניתן למורים לחשוב על מלאכתם, בנפרד וביחד.
אבל, על מה הם חושבים? ...הם חשובים על השיעורים שעליהם ללמד. הם מתכננים שיעורים, משתפים זה את זה בתכניות, שומעים ביקורות, הולכים לסדנאות, צופים במורים אחרים מלמדים, צופים בסרטי וידאו על דפוסי הוראה. את המודל מ ציג דיוויד פרקינס בספרו לקראת בית ספר חכם (פרק 9).
מהי PLC - קהילה מקצועית לומדת?
קהילה מקצועית לומדת (Professional Learning Community - PLC) מאפשרת למורים ולצוותי הנהלה לבחון את הדרך שבה הם עובדים ולהתמקד בפיתוח שיטה של פיתוח מקצועי במהלך העבודה ומתמשך. בסרטון Learning for the Future - Professional Learning Communities אפשר לצפות בקהילה מקצועית לומדת בפעולה בבית הספר התיכון Montgomery Blair ובחטיבת הביניים Shady Grove במינסוטה, ארה"ב.
קהילה מקצועית לומדת בבית הספר
מורים בקהילה מקצועית לומדת נפגשים ודנים בידע ובפרקטיקות שלהם במטרה להשתפר מבחינה מקצועית. הם חוקרים בקביעות את הקשר בין הפרקטיקה לבין תוצרי הלמידה של תלמידיהם, מנתחים את תהליכי ההוראה והלמידה, מסיקים מסקנות ומבצעים שינויים במטרה לשפר את ההוראה שלהם ואת הלמידה של תלמידיהם. במאמר קהילה מקצועית לומדת בבית הספר באתר אבני ראשה מתייחס גם לשאלות על מה, למה, ואיך.
על איזון בין מטרותיו האישיות של היחיד לבין מטרות הקולקטיב
כל עבודה בקבוצות כרוכה גם בקשיים, ומתעוררים בה גם יש עימותים ומתחים. ועם כל זאת, הקבוצה נחוצה לשם השגת תוצאות בארגונים מודרניים. כל חבר בקבוצה מוצא את עצמו חושב על איזון בין מטרותיו האישיות לבין מטרות הקולקטיב, משיג משאבים לעבודתו וחולק אותם עם עמיתים כדי לסייע בעבודתם. בספר בתי ספר מיתאמים טוען גרמסטון כי קבוצה שהישגיה גבוהים מעוצבת על ידי ארבע יכולות של חבריה. אלה מצדן מארגנות ומובילות לשבע נורמות של שיתוף, המקדמות את מטרות הקבוצה.
מהי קהילה מקצועית לומדת?
קהילה מקצועית לומדת הוא מונח עדכני המתאר את בית הספר כארגון לומד ומאפיין את עבודת הצוותים בתוכו בלמידה מקצועית מתמדת של המורים. הסרט שלפניכם מציג דוגמאות של בתי ספר שצוותיהם פועלים כקהילות מקצועיות לומדות. באתר אבני ראשה תמצאו רקע תאורטי, כלים וסדנאות מבוססות וידיאו בנושא
על משמעות וקהילות משמעות
קהילת משמעות היא קהילה שהפרט קשור אליה בזיקה חזקה והיא בעלת סדירות הוגנת המאפשרת לו להיות בעל משמעות מדי פעם. יצירה והשתייכות לקהילת משמעות מקצועית תקדם התפתחות. על כך במאמרו של ד"ר שמעון אזולאי האדם שמעבר לפדגוגיה מוטת העתיד: על משמעות וקהילות משמעות מתוך אתגרי חינוך (2), כתב העת של בתי הספר האתגריים ברנקו וייס.
מאפייני קהילות מורים מקצועיות לומדות דיסציפלינריות בחינוך
הנושא של שיפור בתי הספר על ידי פיתוח קהילות למידה מקצועיות מעורר כעת עניין רב. למעשה, המושג ניתן לפרשנויות רבות. במו"פ קהילות מקצועיות לומדות במכון מופ"ת אפיינו מהי קהילה מקצועית לומדת דיסציפלינרית כחלק מהצורך לייצר משמעות, שפה משותפת והסדרה של קהילות מקצועיות לומדות ולקבלת הכרה ממשרד החינוך.
