top of page
רק פס.jpg
תמונה 5 טורקיז.png
תמונה 5 טורקיז.png

תכנית קדם-עתידים מעודדת בני נוער מהפריפריה להשתלב ביחידות הטכנולוגיות המובילות בצה"ל וסוללת את דרכם לשוויון הזדמנויות ולניידות חברתית. התכנית בנתה מערך הכשרות וסדנאות המכינות את בני הנוער לתפקידים איכותיים בצבא החל משלב הצו הראשון ועד המיונים ליחידות עילית כגון עתודה אקדמית, תלפיות, חבצלות, מערך הרחפנות, מערך הסייבר ועוד. בזכותה, בני נוער מהפריפריה עוברים בהצלחה את שלבי המיון ומתקבלים במספרים חסרי תקדים ליחידות היוקרתיות ביותר בצה"ל.

תהיה מציאותי - תחלום: סדנאות הכנה למיונים ביחידות עילית ככלי לשוויון הזדמנויות בצה"ל וניידות חברתית
 

אלקנה מרקוביץ', מנחה ברנקו וייס בתכנית קדם-עתידים

בימה 1

תכנית מחוזית לפיתוח מקצועי משותף למנהלים מהחברה היהודית והבדואית במטרה לחזק את הקשר והחיים המשותפים במרחבי החינוך בנגב. השנה נבחר כיעד מחוזי קידום מוביליות חברתית. מפגשי השיח כוללים הרצאה השראה, עבדה בקבוצות קטנות, למידת עמיתים דו-מגזרית ויצירת יוזמות חינוכיות משותפות. במפגש יוצגו מתודות העבודה, תפיסות וערכים שהובילו לגיבוש התכנית.

מנהלי בתי ספר יוצרים מרחב משותף בנגב: תכנית עמיתים לדרך מחוז דרום משרד החינוך
 

ד"ר יונס הואשלה, מנהל מרכז פסג"ה נווה מדבר, ד"ר דפנה גרנית-דגני, רכזת ומנחת תכנית עמיתים לדרך, אייל קידר, מנהל מרכז פסג"ה ערד, ונג'וא אבו עבאס, מפקחת על הייעוץ בחברה הערבית ומנחה בתכנית

נתחיל מהסוף - בחלומנו, בכל בית ספר נוכל למצוא יועצ.ת התפתחות קריירה, שת.ילווה את המורות.ים בתכנון פיתוח מקצועי ממוקד. אנחנו עדיין לא שם.

אנדי הארגריבס טוען בספרו הון מקצועי כי הדרך האפקטיבית לשיפור מערכת החינוך היא השקעה בהון האנושי שבה, באופן גמיש ומותאם לכל אחד ואחת מסגלי החינוך. מרכז פסג"ה תל אביב יפו מציע מסלולי התפתחות לקריירה בחינוך הבנויים על שלושה עקרונות: ייעץ אישי, פיתוח מקצועי מתמשך, אופק בהטמעה ובתעסוקה. התכנית עוסקת בדרכים לשינוי תפיסת ההתפתחות האישית והמקצועית של עובד ההוראה, ומלווה על ידי המעבדה לחקר התפתחות קריירה של אוניברסיטת תל אביב.

מעצבים איתך קריירה בחינוך
 

חסי רן, מנהלת פסג"ה תל-אביב-יפו, תום הגלעדי, סגן מנהלת פסג"ה תל אביב יפו, ושני מיזלס, רכזת תחום פיתוח מקצועי לקריירה, פסג"ה תל אביב יפו
 

בימה 2

להצלחה אבות רבים. במהלך שבע שנים, משנת 2014 ועד 2021 גדל פי שלושה מספר תלמידי העיר מעלה אדומים המסיימים בגרות ברמת 5 יחידות במתמטיקה. העלייה הזאת היא תוצאה של מאמץ משותף, וכוללת שינוי של התפיסה של מורים ושל מנהלים והתגייסות משותפת למאמץ בכיוון אחד. התלמידים הם אותם תלמידים, המורים אותם מורים, וגם המתמטיקה לא השתנתה. נציג עשרה עקרונות להצלחה ואת הדרך לשינוי שאפשר לאמץ גם בתחומים אחרים.

התלמידים אותם תלמידים, המתמטיקה אותה מתמטיקה, אבל במעלה אדומים עושים את זה אחרת

נצחיה פלג, מנהלת תכנית מצוינות במתמטיקה, אגף החינוך, עיריית מעלה אדומים

"דרך" - בית הספר המקוון של ברנקו וייס - מעניק לתלמידים אפשרות ללמוד נושאים שונים, גם אם הם אינם נלמדים בבית הספר שבו הם רשומים, ללמוד עם מורים מומחים, ללמוד עם תלמידים עמיתים מכל רחבי הארץ, ובעיקר הוא מאפשר לתלמידים לקחת אחריות על הלמידה שלהם ולנווט את דרכם לקראת תעודת בגרות והשלמת לימודיהם באופן המתאים להם ביותר. הסביבה הווירטואלית מאפשרת לתלמידים בחירה ממגוון רחב של נושאי לימוד, סגנונות לימוד, דרכי הערכה ותחומי התפתחות, כאשר היא שמה דגש על היחיד אבל רואה את ה"יחד". הלימוד המקוון מעניק הזדמנות שווה גם לתלמידים בפריפריה לקחת חלק בקורסים בנושאים ייחודיים שמעניינים אותם וללמוד עם מורים ותלמידים מכל רחבי הארץ.

במפגש נדמיין יחד איך ייראו החיים של תלמיד שלומד היברידי - בבית הספר הפיזי ובבית הספר המקוון. נספר על מה שעושים ב"דרך" היום – על מגמות מקוונות, קורסי השכלה כללית ולימודי ליבה.

בית ספר-> תפריט הגדרות -> התאמה אישית

בימה 3

איתמר בנית, מנהל בית הספר המקוון "דרך", מכון ברנקו וייס

במפגש נבקש לבחון את המעורבות של הפסג"ה במרחב קורונה ופוסט-קורונה. מה קרה ביום שבו נאלצנו להמציא את עצמנו מחדש? מה התברר לנו אחרי שחזרנו לרגיל ולמוכר? ומהי עליית המדרגה ליום שאחרי? נתייחס לתכולת המשימות שלנו מתוך תפיסה רחבה, נספר על יציאה מאזור הנוחות, כאשר האתגר במרחב הקולי יצר הזדמנות להפוך את הלמידה לרלוונטית וחדשנית - והוביל לפריצת דרך בתפיסות ובדרכי ההוראה והלמידה. לאור כל אלה, ננסה להגדיר מחדש את המונח פסג"ה - הן במובן הטופוגרפי והן במובן המטפורי.

אבק דרכים מול אוויר פסגות: איך נשארים רלוונטיים במציאות משתנה?

רבקה קמינצקי, מנהלת מרכז פסג"ה חרדי, ירושלים ומירי גמליאל, מובילה פדגוגית, מרכז פסג"ה חרדי, ירושלים

מרכז פסג"ה מזרח ירושלים פיתח מודל ייחודי אשר מעניק קשת רחבה של כלים פסיכו-פדגוגיים ורגשיים לצוותי הוראה על ידי הכשרת בעלי תפקידים בנושאים שונים בהכלה והשתלבות – ראשית, כל בעל תפקיד בנפרד, ולאחר מכן בהכשרה משותפת. העצמתם של בעלי תפקידים (מנהיגות הביניים) והובלת מסגרות של פיתוח מקצועי לאחר הכשרתם לחוד ויחד הביאו לחיזוק העבודה השיתופית, ליצירת מנגנונים בית-ספריים במתן מענה לשונות התלמידים ולפיתוח דרכי עבודה חדשות להוראה בכיתה הטרוגנית. בעלי תפקידים אלה אף הובילו את מסגרות הפיתוח המקצועי הבית-ספרי בבית ספרם.

מודל זה נבנה בשיתוף פעולה מלא עם כל גורמי החינוך באזור והוטמע ב-15 בתי ספר, כשמדי שנה מתווספים אליו בתי ספר חדשים. בזכות המודל קיבל מרכז פסג"ה מזרח ירושלים פרס המחוז בשנת לימודים תשפ"א.

כל אחד לחוד וכולנו ביחד - הכלה בהתאמה אישית

בימה 4

ד"ר רובא דעאס, מנהלת מרכז פסג"ה מזרח ירושלים וניווין סולימאן, רכזת הכלה והשתלבות, מרכז פסג"ה מזרח ירושלים

מישרים - מיזם משותף לאגף לחינוך יסודי במשרד החינוך, ליד הנדיב ולעמותת מתן - פועל בבתי ספר תת־משיגים בפריפריה החברתית, הכלכלית והגיאוגרפית של מדינת ישראל למען הוגנות בחינוך. לתפיסתו, אימון אורייני לצוות החינוכי בבית הספר הוא אחד מן המנופים העיקריים לשינוי בן-קיימא. משום כך, כל בית ספר במיזם מקבל תגבור בתחום השפה בדמות מאמנת אוריינות בית-ספרית, שתפקידה הוא להוביל את הפיתוח המקצועי של צוות החינוך הלשוני בהוראת שפת האם. במפגש נספר על תפקיד מאמנת האוריינות ועל האתגרים וההזדמנויות לשינוי בית-ספרי שתפקיד זה מציב.

הדרמה של בתי ספר תת-משיגים: מנופים לשינוי

אליאת עזרן, מאמנת אוריינות במיזם מישרים בבית הספר אלי כהן, קרית מלאכי, חני קרמר, מדריכה מרכזת ארצית (שיטות הוראה), המינהל הפדגוגי – אגף א' (חינוך יסודי) ושרית חיימוביץ', מנהלת צוות ההנחיה של מיזם מישרים במכון ברנקו וייס

דיאלוג מקדם את הלמידה, את ההבנה ואת עולמם הרגשי והחברתי של המשתתפים בו. במפגש נכיר כלים יישומיים ליצירת דיאלוג בין תלמידים.ות ובין מורים.ות לתלמידים.ות, ונתנסה בהם. נכיר דיאלוג בעל פה ובכתב המתאים לכל גיל ולכל תחום דעת, נדגים ביצועים של הכלים בבתי ספר יסודיים וחט"ב - בבתי ספר דתיים וחילוניים, בחברה הערבית ובכיתות חינוך מיוחד.

מילים מחברות – יצירת דיאלוג משמעותי בכיתה

בימה 5

ניבה ברדה, ראש תחום פדגוגיה מבוססת כתיבה, מכון ברנקו וייס

במפגש נציע טעימה מהפדגוגיה הייחודית של התכנית "דברו אליי במספרים", ובה התלמידים לומדים על אתגרים גלובליים לפיתוח בר-קיימא (לדוגמה: שינוי אקלים, אנרגיה נקייה ובריאות טובה) באמצעות שיח מדעי מבוסס נתונים ומתמטיקה. עיבוד הנתונים והשימוש במיומנויות מתמטיות ומדעיות עוזרים לתלמידים להציע דרכים שבהן הם יכולים להשפיע על הסביבה ולפעול למען שינוי עבור עתיד כולנו, כיוון ששינוי מקומי יוביל לשינוי עולמי.

דברו אליי במספרים: שיח מבוסס נתונים על אתגרי פיתוח בר קיימא

ד"ר שלי רפ, מכון ויצמן למדע

מרכז פסג"ה לוד מוביל תכנית אישית לפיתוח מקצועי למורים. התכנית כוללת למידה עצמאית, חקר, התנסות ושיתוף עמיתים והיא מהווה מנוף למסלול קריירה – ממורה למורה-מורים.

במסגרת התכנית, המורה בונה לעצמו את מהלך הפיתוח המקצועי שלו (זמן, מקום, תוכן, מנחה). המהלך כולל בניית לוח גאנט אישי, ניסוח שאלת חקר, כתיבת סקירה ספרותית, יצירת פעילות התערבותית בעקבות הלמידה והפקת תובנות. לסיכום התהליך המורה מלמד אחרים והופך את הידע האישי שצבר לידע ציבורי. צוות הפסג"ה מעניק למורים בתכנית ליווי ותמיכה אקדמיים, פדגוגיים, טכנו-פדגוגיים ואף ליווי ותמיכה רגשית.

מסלול הפרימיום של יחידת העילית: ממורה למורה-מורים

בימה 6

ד"ר שרון רחמים, מרכז פסג"ה לוד

למה צריך ללמוד מתמטיקה? מה הקשר בין מה שלומדים בבית-הספר לחיים האמִתיים? תכנית i-MAT מדגימה לתלמידים את שימושי המתמטיקה באפליקציות טכנולוגיות מחיי היומיום. נציג את התכנית, נתאר דוגמה למשימה ונביא תגובות של מורים ותלמידים מהשטח.

תכנית i-MAT: חיבור המתמטיקה לחיי היומיום של מורים ותלמידים

ד"ר זהבית כהן וד"ר אורטל ניצן, הפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה, הטכניון

בעקבות מהומות חודש מאי 2021, יזמו מרכזי הפסג"ה טמרה ופתח תקווה תהליך למידה ייחודי למורים דוברי ערבית ולמורים דוברי עברית במטרה לקרב לבבות ולקדם חיים משותפים. במפגש נציג את תהליך הלמידה שעברו המורים ונחשוב יחד על איך עוברים ממעגל הדאגה למעגל ההשפעה, איך מתחברים ויוצרים שותפות מיטיבה, ואיך יוצרים שיח רב תרבותי מקרֵב-מרחוק. נציג כלי ישים להנעת יוזמות המקדמות פדגוגיה חברתית.

בין טמרה לפתח תקוה بين طمرة وبيتاح تكفا: לקום ולעשות מעשה!

בימה 7

אזהאר דיאב, מנהלת מרכז פסג"ה טמרה וורד עמית, מנהלת מרכז פסג"ה פתח תקוה

האתר "מתמטיקה של החיים" מציע מאגר של משימות לתלמידי מצוינות במרחבים הגיאוגרפיים השונים, כולל הפריפריה והחברה הערבית. המשימות נכתבו על ידי צוות ההנחיה של מכון דוידסון ועל ידי מורים למתמטיקה, והן מביאות לידי ביטוי את מיומנויות המאה ה-21: את הידע והתוכן המתמטי המתאים על פי תכנית הלימודים בחט"ב ואת הקישור לתחום תוכן חוץ-מתמטי בהיקף חברתי רחב ומגוון כמו מדע, רפואה, מחשוב, סטטיסטיקה וטכנולוגיה, לצד אמנות, תרבות, ספורט, רגשות, קולינריה, פרסום ועוד.

כל משימה מנוסחת באופן נרטיבי וכוללת רכיבים של טבע הלמידה. תוך כדי העיסוק במשימה ניתנת ללומדים הזדמנות להרחבת הדעת באמצעות "הידעת" – הצגת נושאים חברתיים שאינם מתמטיים ומרחיבים את עולם הידע בהיבט תרבותי. ערך השוויון החברתי בא לביטוי בהיבטים של גישור בין מתמטיקה לתחומים שאינם בזיקה מתמטית לכאורה; במתן אפשרות להתמודד עם המשימות גם כאשר ישנן מגבלות אינטרנט (פריפריה); ובמתן אפשרות לבחירת רכיב מתוך המשימה לפי תחום עניין אובייקטיבי.

מתמטיקה של החיים: לימודי מתמטיקה דרך נושאים חברתיים

מלכה ברנדר, מכון דוידסון לחינוך מדעי

משבר הקורונה שינה מהיסוד את חיינו וערער את השגרות המוכרות שליוו אותנו. מורים רבים הפגינו קושי בהתמודדות עם אתגרים לא צפויים, על פניהם צפו התלבטויות רבות, במיוחד לגבי למידה מרחוק. שתי מובילות מפסג"ה רהט, האחת יועצת בתפקידה והשנייה מובילה בתחום התקשוב, הגו יוזמה ייחודית בתחום הרגשי והחברתי והקימו פלטפורמה מקוונת: חדר יועצת וירטואלית. החדר מציע מודלות ללמידה שיתופית וללמידה עצמאית בקרב קהילת המורים, ההורים והתלמידים במטרה לטפח בהם את היכולת להתאושש ולהתמודד עם רגעי מצוקה ומשברים בחייהם.

הפלטפורמה שפותחה כוללת חומר תיאורטי מעודכן על הנושא, פעילויות מותאמות, דימוי סיטואציות אמִתיות ומתן פתרון, רעיונות לסדנאות בנושא, וידאו-מודלינג הממחיש סיטואציות ומצבים מאתגרים, דפי עבודה מותאמים, פורום להיוועצויות בין חברי הקהילה, מתווים להערכת הפעילויות והסדנאות ועוד. במפגש הן תספרנה על תהליך ההקמה של החדר הווירטואלי ועל דרכי ההפעלה והיישום.

חדר היועצת הווירטואלית

בימה 8

רימאח חמודה, מרכז פסג״ה ניסויי רהט ואינאס אלעתאיקה, מרכז פסג״ה ניסויי רהט

בפרויקט ראשון מסוגו בבית הספר שלנו חיברנו בין תלמיד שלא מסוגל ללמוד למידה רגילה אבל יש לו ידי זהב לבין פרויקט של בניית ספריות ציבוריות עבור גני שעשועים בעיר. תפירה אישית של פרויקט מעורבות, שהתבססה על החוזקות של התלמידים והתאימה ביניהם לבין צורך אמִתי בעיר, הביאה לחוויית הצלחה שבעקבותיה גם נמצאו כוחות לשבת קצת יותר בכיתה. במפגש נספר על השינוי שהביאו הפרויקטים האישיים לתלמידים שלנו כשמצאו את המקום הנכון להם בפעילות עירונית שנתנה הד ליכולותיהם ואישור לחוזקות שלהם.

עפים גבוה: תכנית מעורבות חברתית בתפירה עילית

קרן ליבנה, רכזת מעורבות חברתית, תיכון ברנקו וייס האתגרי מעוף מודיעין

הקורונה הוכיחה: הערך הייחודי של בית הספר הוא המפגש האנושי. הגיע הזמן לשים עליו את הדגש. במפגש נדבר על מודל למידה שעוצב במהלך הקורונה לאחריה, מודל המאפשר לפנות יותר זמן לעבודה אישית עם תלמידים. נצביע על כשלים מובנים הקיימים בתהליכי הלמידה כיום, וכיצד אפשר להתמודד איתם באמצעות כלים פשוטים יחסית. נציג דוגמאות קונקרטיות מהשטח לתהליכי הצלחה, מושגי מפתח ומשם נרחיב את השיח על כלים שיציגו המשתתפות והמשתתפים על מנת לעבות ולהרחיב את הכלים ליישום תהליך הצלחה.

מחוויית הצלחה לתהליך הצלחה: מודל למידה חדש

בימה 9

תומר ברץ, מנחה פדגוגי בחט"ב ברנקו וייס רבין, מזכרת בתיה, מורה לאזרחות, היסטוריה ולמידה אישית ומנחה פיתוח תהליכי למידה

שנתיים של קורונה הדגימו לכולנו כי הצורך באוריינות טכנולוגית הוא קריטי לחיים של כולנו. למדנו שהיכולת לפתור בעיות ולהתמודד עם קשיים היא חלק בלתי נפרד מהיומיום של התלמידים ושל המבוגרים. במפגש נספר כיצד המרכז לחינוך סייבר תרגם את האתגר של לגדל פותרי בעיות למעשה חינוכי תוך שימוש בכלים טכנולוגיים ומתמטיים המאפשרים חווית למידה וצמיחה אישית בתוך הכיתה.

איך מגדלים פותרי בעיות?

שגיא בר, המרכז לחינוך סייבר

איך פרבולה פוגשת ויסות רגשי? איך שמואל א' פרק י"ד יכול להוות קרקע לזיהוי ולשיום של רגשות? במסגרת מהלך פורצי דרך בתל-אביב-יפו, אנו מפתחים סדירויות ופרקטיקות בתחומי הדעת על מנת לאפשר ללומדים להתאמן במיומנויות רגשיות-חברתיות. התהליך כולל למידה של המיומנות, המשגת מרכיביה, בניית סרגל התפתחות SEL מותאם-גיל ופיתוח פרקטיקות וכלי הערכה של פדגוגיית SEL. במפגש נציג את המהלך המיושם כיום ב-54 בתי ספר בעיר ונשתף באתגרים של תהליך הפיתוח של פדגוגיית SEL עדכנית.

SEL AVIV: הטמעת מיומנויות רגשיות-חברתיות במסגרת מהלך פורצי דרך תל-אביב-יפו

בימה 10

ד"ר הדס ברודי שרודר, מנהלת מהלך פורצי דרך תל-אביב-יפו במכון ברנקו וייס וראש תכנית רגב במכללת אורנים וניר רווה, יזם וסטארטפיסט בחינוך, מנחה ברנקו וייס בתכנית פורצי דרך

כיתת פיזיקה במרכז הארץ, 2021: 38 תלמידים – 2 מהם בנות. מפמ"ר פיזיקה פועל לשינוי דרמתי של המצב. ראשית על ידי הכרה בקיומה של הבעיה, בהתבסס על מיפוי וניתוח נתונים מדויק; ועל בסיסם – בהנעת מהלך שמטרתו להביא את מספר הבנות בכיתות הפיסיקה לשיעורן הראוי - 50%.

במפגש נציג את האתגרים ואת הפעולות שכבר קורות בשטח ואת אלה שעוד מתוכננות על מנת להביא את המהפכה התרבותית שתציב נשים בחזית המדע, שותפות שוות בהובלת החוגים האקדמיים היוקרתיים, התעשיות המדעיות וחברות ההייטק הישראליות.

דרושות יותר בנות בכיתות הפיזיקה: פעילות הפיקוח על הפיזיקה להשגת שוויון מגדרי בפיזיקה 5 יח"ל

ד"ר אורנה בלומברגר, הפיקוח על הפיזיקה, משרד החינוך

רק פס_edited.jpg
רק פס.jpg
bottom of page