top of page

דלת שישית

במרכז מורי הכימיה במכון ויצמן מתקיימת זו השנה השלישית פעילות של קהילות מורי הכימיה, בשיתוף עם הפיקוח לכימיה. מספרת פרופ' רון בלנדר, ראש קבוצת הכימיה במחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן למדע: בקהילות המורים לכימיה נפגשים מורים לכימיה ודנים בהוראת הכימיה על מנת לקדם את הלמידה של התלמידים בכיתות. אמנם את התלמידים עצמם המורים אינם מביאים לקהילה, אבל את ההבנות שלהם (או ליתר דיוק את התפיסות השגויות שלהם) מביאים המורים לקהילות באמצעות שימוש בשאלונים דיאגנוסטיים אשר מפותחים בקבוצת הכימיה במחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן, במסגרת פרוייקט הממומן על ידי קרן טראמפ. השאלונים הדיאגנוסטיים מאפשרים למורה לאבחן בזמן קצר את הידע של תלמידיו לגבי מושגים שהיא לימדה בכימיה. את הממצאים של השאלון מביאים המורים לקהילת המורים לכימיה, ובקהילה דנים המורים כיצד ניתן לתת מענה פדגוגי לקשיים שהתגלו. צוות הפרוייקט כולל את: שרה אקונס, פרופ' רון בלונדר, רות ולדמן, ד"ר מלכה יאיון, ד"ר רחל ממלוק-נעמן וד"ר דבורה קצביץ.

איך זה נראה ומה זה אומר?

ראו לדוגמה את השאלות ודפי העבודה על  קשיים בנושא מבנה וקישור והצעות להתמודדות מתוך קהילות לומדות תשע"ה ושפע דוגמאות של חומרי למידה שפותחו בשנה"ל תשע"ו

שימוש בשאלונים דיאגנוסטיים על מנת להביא את למידת התלמידים בכיתות הכימיה אל קהילות המורים בכימיה

חממות פדגוגיות
 

החממה הפדגוגית היא מרחב להכשרה וללמידת מורים באופן דינמי, פעיל ויצירתי.


המרכיב החדשני בחממה הוא נוכחות תלמידים בהכשרת מורים: בחממה נפגשים תלמידים, מורים ומנחים בכיתה אחת; יחד לומדים, מתרגלים וחווים פדגוגיה אחרת, שונה מהמוכר והידוע.


מפגשי החממה בנויים משני חלקים: האחד, שיעור עם התלמידים (שכולם מוזמנים לתרגל בו), ובחלק השני נשארים רק המורים ומנחי החממה לרפלקציה משותפת ולדיון פדגוגי על השיעור, תוך התייחסות לסוגיות רלוונטיות הן מתחום הדיסציפלינה (מדעים ומתמטיקה) והן מהתחום הפדגוגי-חינוכי.

מודל החממה הפדגוגית פותח ביחידת המו"פ במכון ברנקו וייס.

למידת קהילת מורים מתוצרי למידה וחשיבה של תלמידים​

חשיבה גלויה - בדרך כלל החשיבה של התלמיד היא בלתי נראית לתלמידים אחרים, למורה ואפילו לתלמיד עצמו. על יד הפיכת החשיבה לגלויה נוכל להתחיל להבין מה ואיך התלמידים שלנו לומדים. כך נוכל לראות לא רק מה תלמידים מבינים, אלא גם כיצד הם מבינים זאת.

כאשר אנחנו מבינים מה תלמידינו חושבים ומרגישים, ומהן התפישות השגויות שלהם, אנחנו יכולים להשתמש בידע הזה כדי לתמוך בהם בתהליך הלמידה.

כשמורים מתחילים לשים לב לחשיבה ולשיים אותה, גם הם וגם תלמידיהם, נעשים מודעים לחשיבה. היא הופכת לגלויה, ליותר מוחשית ואמיתית, למשהו שניתן לדבר עליו, לחקור אותו, לדחוף, לאתגר וללמוד ממנו. ליבה של החשיבה הגלויה הן שגרות חשיבה. זהו מערך של כלי חשיבה, שמורים ותלמידים מפעילים בכיתה, בחשיבה על התכנים הנלמדים.

אחד המרכיבים החשובים בפיתוח מקצועי בקהילות מורים הוא למידה מתוך תוצרי תלמידים. מכיוון שבחשיבה גלויה יש חשיבות רבה לתיעוד החשיבה של התלמידים, ותוצרי הלמידה והחשיבה שלהם מתועדים על קירות הכיתה, קהילות המורים עשויות להפיק רבות מניתוח התוצרים האלה, במפגשי הלמידה שלהן. הכלי הבא מכוון את צעדיה של הקהילה המקצועית, הלומדת מתוך התנסות ותוצרי תלמידים, בהתבוננות שלהם בחשיבת התלמידים ומה ניתן ללמוד ממנה.

 

לכלי להתבוננות בחשיבת התלמידים (last – Looking At Students Thinking)
 

bottom of page